בואו נדבר על SLOW FOOD

בעולם מדובר במגמה שהולכת וצוברת תאוצה בקצב מסחרר. בישראל התהליך איטי יותר ולמרות זאת יותר ויותר אנשים, גופים, חברות מזון ועסקים מתחילים לעשות צעדים בכיוון המגמה החשובה הזו, אשר תוך שנים מעטות תהפוך להיות חלק משמעותי בחיים שלנו. 

אז מה זה בכלל  SLOW FOOD? 

סלואו-פוד, הוא מונח שמהווה אנטיתזה ל-FAST FOOD, כלומר אכילה של מזון שאנו נהנים מכל השלבים של גידולו והכנתו, הכולל בתוכו  את אלמנט הסבלנות לגידול  (במידה ויש לנו גן ירק או ערוגת תבלינים שמשמשים אותנו לבישול), את תהליך הכנת המזון והמוצרים שאנו משתמשים בהם ולבסוף כמובן את אקט האכילה עצמו, אשר על פי חסידי ה- slow food הופך לטקס משמעותי, ארוך ומהנה. וכמו שנהנים לשתות יין או וויסקי טוב – אוכלים לאט, שותים לאט, ונהנים משיח סביב התבשיל שהוגש לשולחן. במשפט פשוט, הכנת המזון באהבה ובהשקעה ולא בארבע דקות.

התנועה אשר נוסדה בשנת 1986 ע"י קרלו פטריני באיטליה מקדמת את תרבות האוכל והיין תוך כדי הגנה על מגוון המזונות, הטעמים המקומיים ושיטות החקלאות המסורתיות. אפשר להתייחס ל-slow food כמעין תנועת מחאה היוצאת נגד אורח החיים המהיר וכנגד מאכלי הפאסט פוד שפשטו בעולם והפכו להיות המזון הנגיש, אך לא בהכרח הבריא, כמעט בכל בית. האמירה של התנועה די פשוטה ואפילו בנאלית, כזו שבשנות החמישים והשישים הייתה מתקבלת כדבר מובן מאליו; בואו נצרוך מזון שאנו מגדלים, או שמגדלים עבורנו חקלאי האזור, אלו החיים לצידנו ושאנו פוגשים אותם בשבילי הכפר / המושב / הקיבוץ והישוב, ובאופן זה נהנה גם מתוצרת טרייה, נפגוש את החקלאי, נלמד אולי דבר או שניים על המזון שאנו אוכלים, ובחלק מהמקרים נצא גם עם מתכון לתבשיל מקומי. 

אפשר להתייחס לתנועה זו כאל חלק ממשהו גדול יותר שמתרחש בעולם, מהפכה קטנה בעולם הקולינרי שמבקשת לעמוד מול תהליכי הגלובליזציה והסטנדרט שנוצר סביב ייצור מזון המוני.  המהפכה הקטנה של עולם הקולינריה המבקשת להיות חלק מהתהליך הגדול של התנועה האקולוגית ושימור שיטות החקלאות המסורתיות. 

על הרגלי אכילה (ולהכות על חטא)

SLOW FOOD הוא לא רק מה אנחנו אוכלים אלא גם איך אנחנו אוכלים, איפה ועם מי. אורח החיים שלנו קדחתני, לחוץ ונמצא תחת מטר של מסרים שאנו חשופים אליהם אם באמצעות הטלפונים, הטלוויזיה, שלטי הרחוב, הרדיו ועוד. המסרים מדברים את אותה השפה שמדבר עולם המזון המהיר – "אין זמן לבשל, אין זמן לקניות, אין זמן לאכול" המזון המהיר טעים, נגיש וזול יחסית ולכן פשוט לנו לצרוך אותו. כמה מאיתנו מצאו עצמם באמצע היום חוטפים מנת פלאפל, פיצה, המבורגר תוך כדי הליכה מפגישה לפגישה או ברכב, ובמקרים קשים יותר באכילה מול הטלויזיה והמחשב? 

הכל ברור אבל … אני יכולה לומר שהחברים שלי, המשפחה שלי ואפילו אני יודעים מה הוא אוכל בריא, מה המשמעות של אכילה ושתייה נכונה ושמירה על אורח חיים בריא הכולל ספורט ומנוחה. ולמרות כל הידע הזה, כשזה מגיע לאוכל, אנחנו שוכחים את כל התורה ונוטים להתחמק מאחריות על מה שנכנס לנו לפה. 

תנועת ה־ Slow Food  מקשרת בין הנאה ואוכל לבין מודעות ואחריות. החברים בתנועה (למעלה מ-120,000 ברחבי העולם) מאמינים שהנאה מאוכל ויין טוב צריכה לשלב אכילת מזונות מסורתיים שאנו מכירים כגון גבינות, דגנים, ירקות ופירות, אשר לצערינו הולכים ונעלמים ככל שהמזון המתועש תופס את מקומם על המדפים.





.

לגור במועצה האזורית גזר ולחיות כמו באיטליה – 

נתחיל עם המושג שולחן ערוך (לא מעולם ההלכה בהכרח) שמתם לב שבסרטים האיטלקיים, הצרפתיים וכד' הארוחה היא תמיד סביב שולחן ערוך יפה,  עמוס תוצרת טרייה המעוררת תיאבון ובאווירה נעימה עם חברים ומשפחה ? תנסו את זה . 

מתי בפעם האחרונה פגשתם את הירקן שלכם? 

לצאת מהסמארטפונים אל העולם – ביקור בשווקים מקומיים יכול להזכיר לחלקנו את הילדות, מפגיש אותנו עם אנשים חדשים אבל בעיקר עם השכנים שזמן רב לא יצא לנו לשוחח עימם. 

חיזוק הכלכלה המקומית ותחושת סיפוק אדירה 

כשאנו קונים ממגדלים מקומיים אנו עושים מספר פעולות שתורמות לאיכות החיים שלנו: חיסכון באנרגיה, חיסכון בפסולת שאינה מתכלה, עידוד תוצרת מקומית והבעת תמיכה ואמון בחקלאי. שווקי האיכרים, מאפשרים קניית תוצרת טרייה ומקומית היישר מהחקלאים ומהיצרנים ללא פערי תיווך.

אנו עדים למאבקים הקשים של החקלאים מול מחירי התוצרים שלהם לרשתות המזון, דמי התיווך שעליהם לספוג, עלויות הגידול, הייצור וחוקי העסקת כח אדם המושפעים מכלכלת מדינה ופוליטיקה. לצד התחרות מול יבוא המוצרים שמגיעים לרשתות המזון ממדינות שונות בעולם אשר על פי רוב נתמכות על ידי הממשלה שלהן ומכסות היבוא הולכות וגדלות ודוחקות את החקלאי המקומי הצידה . 

מוצרי מזון קפואים – OUT  מוצרי מזון טריים IN 

כשאנו מגיעים לשווקים ולקניה אצל החקלאי / מגדל, אנחנו יודעים שיש אחריו למוצר שלנו. הוא מוכר את מה שיש ולא מה שעבר הקפאה, מופשר ונמכר לנו כאילו נקטף עכשיו. הרי אנו יודעים שלכל פרי וירק יש את העונה שלו לדוגמא: 

סתיו: אגס, אננס, אפרסמון, ארטישוק ירושלמי, אשכולית, בטטה, גויאבה, גזר, דלורית, דלעת, זנגביל, חבוש, חציל, כרוב, כרוב ניצנים, כרובית, לפת, מלפפון, סלרי, ענבים, פסיפלורה, צנון, צנונית, קולרבי, קומקווט, רימון, שום, תאנים.

חורף: אגס, אנונה, אפרסמון, אשכולית, בטטה, דלעת, כרוב ניצנים, כרישה, לימון, לפת, פומלה, צנוניות, קיווי, קלמנטינה, תפוז.

אביב: אנונה, אננס, אספרגוס, אפונה, ארטישוק, גרגיר הנחלים, ליצ'י, מנגו, משמש, פול ירוק, שומר, שעועית ירוקה, תות, תירס, תפוז, תרד.

קיץ: אבטיח, אוכמניות, אפונה, אפרסק, במיה, דובדבנים, זוקיני, חציל, ליצ'י, מלון, מלפפון, מנגו, נקטרינה, סברס, עגבנייה, ענבים.

כל השנה: בננה, בצל, ברוקולי, גזר, חסה, כרוב, סלרי, פטריות, פלפל, תפוח, תפוח אדמה.






בואו נצא לשופינג 

במועצה האזורית גזר מתקיימים מדי שבוע שווקי איכרים בלי כל הטקסיות והרעשים שמתקיימים סביב ירידים ופסטיבלים. מדובר בשווקי איכרים הנערכים במשק של אותו החקלאי  אשר מוכר את שגידל לצד תוצרת של קולגות המשלימים את המוצרים שאין ברשותו. 

לכאורה נראה לנו מעייף מדי לנוע בין השווקים האלה ולחפש אחר המצרכים שאנו מעוניינים לרכוש אך אני מציעה שתתייחסו לקניות בשווקים אלה כמעין יום / חצי יום בילוי. המגוון העשיר, הטרי, איכות הפירות והירקות לצד מוצרים נוספים כמו פירות יבשים, מיץ פירות טרי (שאפשר לשתות במקום וגם לקנות קנקן הביתה), ישנם שווקים המשלבים קטיף עצמי ובכך מאדירים את החוויה. 

חלק מהשווקים מגדילים לעשות ומייצרים שיתופי פעולה עם עסקים נוספים שאינם מזוהים באופן ישיר כחקלאות אך מספקים מזון הנעשה באהבה דוגמת עוגות, קינוחים, לחמים ומאפים, שמן זית, זיתים, יין, גבינות ועוד ועוד. 

רוצים להכיר רוצים לטעום רוצים ליהנות בהילוך איטי מהחיים הקדחתניים שלכם?

ריכזנו לטובתכם את השווקים, היקבים, ומרכזי המכירה בהם תוכלו גם לבלות, גם לפגוש חברים חדשים וכמובן לקדם אכילה כיפית ממש כמו באיטליה. 

שווקים 

  • אילנה ודורון טוויג – משק טוויג , מושב עזריה – ימים ד,ה,ו
  • משפחת פולישוק מכפר ביל"ו, השוק של פולישוק – בפנייה לכיוון נען (מול משתלת אורלי) ימי ו 
  • השוק של דניאלה, מושב מצליח – כל ימות השבוע למעט שבת
  • משפחת סלאמה, תשמח לארח אתכם לקטיף עצמי של תותים במושב פתחיה – כל ימות השבוע למעט שבת
  • משפחת חילף, מלוא הטנא – מרכז מבקרים אורגני (על כביש 44) בין פדיה לכרמי יוסף – כל ימות השבוע למעט שבת

יקבים 

  • ברבדו – כרמי יוסף – כל ימות השבוע למעט שבת, בתיאום מראש
  • רד פואטרי – כרמי יוסף כל ימות השבוע, בתיאום מראש
  • בזק – כרמי יוסף, כל ימות השבוע למעט שבת, בתיאום מראש
  • הרצברג – סתריה, כל ימות השבוע למעט שבת, בתיאום מראש
  • בראון – כפר שמואל, כל ימות השבוע למעט שבת, בתיאום מראש
  • יערה – כרמי יוסף, כל ימות השבוע, בתיאום מראש

מחלבות עם מרכזי מכירה 

  • מחלבת עברי – מושב עזריה – ימי שישי – הפנינג ומכירות, שאר ימות השבוע בתיאום מראש
  • משק דותן – כפר שמואל – ניתן לרכוש את הגבינות במלוא הטנא 





בתי בד 

  • משק פז – כפר שמואל, כל ימות השבוע בתיאום מראש 
  • משק חבוב – מושב עזריה 
  • חוות רוטמן – כפר שמואל 
  • משק גרטי – כפר בן נון 
  • בית הבד של פנקס – כרמי יוסף 
  • כרמי חולדה – קיבוץ חולדה 

למדנו מושג חדש, לקחנו אחריות על האוכל שלנו, דיברנו עם חברים, ויצאנו לשופינג. ככה זה כשחיים את החיים בהילוך איטי. 

להתראות בשווקים. 

 

אילנית צמח